top of page
חיפוש

מדברים 'חדשנות'? עשו את זה כמו שצריך

עודכן: 1 באוג׳ 2019


כולנו רוצים להיות עדכניים, להיות חלק מהשינוי ובעיקר להיות מובילים וחדשניים.

תחת מעטפת החדשנות אומצו ופותחו מתודולוגיות שונות, עם מטרות שונות, אך שמות מעט דומים שקצת מבלבלים ומקשים מעט את היכולת לעקוב.

אז החלטנו ב Discovers לעשות לכם קצת סדר בבלאגן המושגים.

 

מ-Design Sprint ו-Design Thinking, מחשיבה עיצובית וחשיבה יצירתית… הבלבול חוגג.

מושגים אלו, בין אם בעברית או באנגלית, הם שמות לשיטות של חדשנות והתייעלות. על פניו השמות קצת דומים, קצת קרובים, אבל בסופו של דבר השימוש בהם מגיע עבור צרכים שונים בנקודות שונות של האתגר או התהליך.

כבר היו לנו מקרים שהזמינו אותנו מארגון מסוים בבקשה להוביל Design sprint אך בפגישה תיארו בפנינו צורך מובהק ל Design Thinking.

וכבר היו אצלנו משתתפים בסדנאות התנעה של Design Thinking שסיפרו בהתחלה שכבר השתתפו בסדנה עם הטייטל הזה בעבר אבל בדיעבד הבינו שבפועל בכלל עברו סדנה של חשיבה יצירתית.

מאחר וצברנו ניסיון רב שנים הן בפיתוח והן בהנחייה של Design Thinking ו-Design sprint - במגוון אתגרים וארגונים, החלטנו לעשות קצת סדר בשלב זה בהבדלים של תהליכי ההתנעה (הסדנאות) למתודולוגיות העבודה האלו.

למען הסר ספק: הסדנאות הינן ההתנעה בלבד של מתודולוגית עבודה ארוכת טווח. במאמר זה נשים את הפוקוס לגבי קיום הסדנאות בלבד.

מה זו סדנת Design Thinking?

סדנת Design Thinking או בעברית - חשיבה עיצובית, פותחה ותועדה לראשונה בתעשיית הרכב בשנות ה-60 אך עברה התאמה למטרות עסקיות על ידי דיוויד מ. קלי שהקים את חברת IDEO המובילה את השיטה.

המתודולוגיה עברה מעט "ליטושים" והתאמות עם השנים לצרכים שונים (ביניהן גם אצלנו ב Discovers) אך בסיס הפעולות והערך נותרו זהים.

מהו הצורך?

סדנת ה Design Thinking נועדה בראשונה להניע הטמעת החשיבה בתהליכי עבודה קיימים. סדנת ההתנעה מאפשרת להגיע לפתרון אתגרים בצורה מהירה, יעילה וחדשנית במהלכים של:

  • התנעת פרויקט חדש

  • הרחבת מוצר / גרסה חדשה

  • שינויים ארגוניים

  • התייעלות בתהליכי עבודה

  • התייעלות בין צוותית

  • יצירת חדשנות

  • התמודדות עם אתגרים מרובים

  • אסטרטגיה וחזון

  • ועוד…


חוכמת ההמונים על הקיר


מהו הערך?

התהליך שנקרא סדנת חשיבה עיצובית בא לקחת אוסף של אנשים שקשורים בצורה זו או אחרת לאתגר ולהתנעת הפתרונות לו, מעביר אותם סט של פעילויות קוגנטיביות, מתודיות, ספציפיות - משלב האתגר ועד פיצוח הפתרון בדרכים החדשניות והמיטביות ביותר.

בשימוש בסט פעילויות אלו אנו מרוויחים:

  • צמצום זמנים משמעותי

  • התנעה ומוטיבציה לעובדים

  • החלטיות על פי ערך גבוה מול השקעה נמוכה

  • מתן יכולת ביטוי לכלל המעורבים בצורה שווה

  • קבלת פוקוס ותכנון מבוססי מחקר

  • שימת הלקוח במרכז השיח ויצירת אמפתיה לצרכן הראשי ו/או המשני

  • ביצוע מחקר מהיר

  • יצירתיות מתפרצת והפריית רעיונות

  • עבודת צוות וגיבוש

  • קבלת החלטות "פה אחד" וכנגזרת מכך מעורבות רחבה יותר

איך זה עובד?

טרם קיום הסדנה אנו, מנחי הסדנה, יוזמים פגישת התנעה עם המזמינים להבנת הצורך ותיאום הציפיות. יחד עוברים על האתגר שעומד על הפרק, אוספים מידע מקדים ומחקרים מקדימים, פורסים את התהליך הרלוונטי לאתגר ומכירים את הפרסונות המעורבות והרלוונטיות לו. ביום הסדנה עצמה מרכזים בחדר אחד את כל המעורבים בתהליך ומחלקים אותם לקבוצות הטרוגניות ככל הניתן (משך הסדנה ינוע לרוב בין יום ל-3 ימים ותלוי במבנה ובמורכבות האתגר). יחד עוברים במהלך הסדנה מספר שלבים מהירים של:

  1. יישור קו - מה אנחנו רוצים להשיג היום, איך ולמה?

  2. ניתוח מצב קיים - מה האתגר, איך הוא נראה היום, מי הפרסונות בו ומה המסלול שלה

  3. איתור הזדמנויות - מהן נקודות הפוטנציאל, הכאב ו/או השימור מהן אנו רוצים לצמוח לפתרונות

  4. יצירת חדשנות - איך אנחנו הולכים להתייעל? יצירת רעיונות לפתרון.

  5. תיעדוף ROI - בחינת התוצרים, איזה מהם נותנים לנו את הערך הגבוה עם מינימום השקעה?

  6. יצירת מפת דרכים וחזון להשגתה

  7. חלוקת משימות לביצוע - מה קורה החל ממחר ומי אחראי על מה.

בסיום סט הפעילויות אנחנו יוצאים לדרך עם הפתרונות שתועדפו כחדשניים והיעילים ביותר. אותם פתרונות שהגיעו בהחלטה משותפת ומוסכמים פה אחד על ידי כלל המשתתפים.

כעת יש בידנו מספיק חומר להתחלת העבודה בתהליך ה-Design Thinking (כמו שציינתי קודם, לא נרחיב לגביו במאמר זה ונתרכז אך ורק בהתנעה).


מה זו סדנת Design Sprint?

ה Design Sprint הומצא על ידי ג'ייק קנאפ מחברת גוגל, לאחר שליווה עשרות סטרטאפים והבין שעבורם בזבוז זמן וטעויות זה עניין של "חיים ומוות".

מיזם שיוצא לתהליך עמוק של פיתוח רעיון, ורק לאחר המפגש עם לקוחות הקצה עולה על הטעויות שלו, מבזבז זמן מאוד יקר. בזמן זה יכולים לקום מתחרים והמיזם אף עלול למצא את עצמו ללא משאבים זמינים.


מהו הצורך?

בקיום סדנת Design sprint אנו עוברים בצורה מאוד מהירה משלבי הרעיון לשלבי הלמידה, וחוסכים עלויות וטעויות של שלבי הפיתוח וההשקה שבאים ביניהם בתהליכי פיתוח סטנדרטיים.

כך שאם יש בידנו צורך לפתרון עבור מוצר/שירות נוכל לעבור ארבעה ימים מרוכזים בהם נבחן אותו, נמקד את אותו צורך, נעמיק את הרעיון, נייצר פרוטוטייפ, ונבצע מפגש עם מדגם משתמשי קצה. התהליך הינו איטרטיבי = חזרתי, עד לקבלת התוצר המובטח לפיתוח מעמיק.


מהו הערך?

ה-Design Sprint עונה על צרכים קיומיים הכרחיים לכל מיזם או חברה בכל סדר גדול -על ידי:

  • פוקוס מהיר ותעדוף פתרונות חדשניים

  • העמקה של הפתרון הנבחר

  • יצירת פרוטוטייפ מהיר לצורך בדיקות

  • קיום מפגש ממוקד למחקר משתמשים

  • איסוף מהיר של פידבקים לצורך התייעלות

  • באמצעות כך - חסכון עצום במשאבים ובראשם זמן וכסף


מרחיבים רעיונות לפתרון האתגר

איך זה עובד?

כשיש בידנו רעיון אותו נרצה לבחון, קיום ה Design Sprint מבטיח לנו את העמקתו ובחינת כדאיותו במפגש הסופי עם לקוחות הקצה. התהליך נמשך בין 4 ל-5 ימים מלאים, כאשר מרכזים בחדר אחד את אנשי המפתח הרלוונטיים לתהליך (בין 5 ל-7 בלבד על מנת לאפשר את ההעמקה הנדרשת ולא להשבית צוותים שלמים בזמן קיום התהליך). במהלך ה-Design Sprint נרחיב את הרעיון מספר פעמים ואז נצמצם לפי כדאיות (ROI). נקבל Review לגביו ממשתתפים אחרים בסדנה, נעשיר זה את זה באמצעות חוכמת ההמונים ורעיונות ממשתתפים אחרים וכך נרחיב שוב את הרעיון שלנו.

צורת העבודה הזו מבטיחה חדשנות - חכמת ההמונים בגישת ספרינט (מהירה מאוד).


התהליך מכיל מספר שלבים, כאשר כל אדם/צוות מתמקדים על רעיון אחד/שניים:

  1. פוקוס על הרעיונות שרוצים להתקדם איתם לסדנה וחלוקה בין הצוותים/האנשים (אלה יכולים להיות הפתרונות המתועדפים שעלו בסדנת ה-Design Thinking)

  2. הרחבת הרעיונות (לדוגמא על ידי שיטת ה-Crazy 8)

  3. שוב מיקוד וצמצום לבחירת הרעיונות המובילים בכל צוות

  4. שרטוט הרעיונות (בפורמט user scenarios) ויצירת "תערוכה" לשם קבלת משוב ותהיות ממשתתפים אחרים

  5. חזרה לרעיון של הצוות והעמקתו עוד יותר בהתאם ל-Reviews ולרעיונות האחרים

  6. גרסת-דמו של הרעיונות

לאחר פעילויות אלו נישאר עם מספר רעיונות מועמקים, מפוקסים שאיתם אפשר להתקדם הלאה למפגש עם משתמשי הקצה.


מרחיבים את הפתרון הנבחר ונותנים משוב


אז מה ביניהן?

כפי שכבר הבנתם, שתי הסדנאות הללו לא מתחרות אחת בשניה ולא באות זו על חשבון זו, אלא מטרתן שונה, הן מתאימות בסיטואציות שונות בתהליך והרבה פעמים הן מתאימות לקיום כרצף משלים.

אם יש מולנו אתגר שנרצה לפצח ולייעל אותו, כדאי מאוד להפעיל Design Thinking שיוביל אותנו לפתרונות מתועדפים ומפוקסים.

משם, ניקח את הרעיונות עם התיעדוף הגבוה, נחלק בין צוותים ונעמיק אותם בשימוש מתודולוגית ה-Design Sprint.

בסופו של תהליך מהודק זה נצא כשבידינו פתרונות לאתגר, מועמקים ומפוקסים עם User scenarios וקונספטים ברורים.

להיות מנחי הסדנאות

בחברות וארגונים מרבים להביא מנחים חיצוניים (כמונו ב-Discovers) שהם ניטרליים מהאתגר ומהפוליטיקה הארגונית. הדבר יעיל מאוד כשרוצים להניע את התהליך בצורה אידיאלית, אך מרבית הארגונים בוחרים לאמץ את מתודולוגיות החדשנות כחלק עיקרי, רציף ואף חזרתי בתהליכי העבודה השוטפים שלהם, מה שהופך את הבאת המנחים החיצוניים להוצאה כלכלית כבדה.

בדיוק לשם כך קיים מסלול ההכשרה - המאפשר לארגונים לשלוח נציגים לקבל את ההכשרה המקצועית, שתתן להם את כל הידע והכלים שמנחי סדנאות צריכים. ההכשרה היא מעשית, כך שמהיום הראשון כבר מבצעים למידה "תוך כדי תנועה". בסיום ההכשרה יוצאים עם תעודה מנחי סדנאות Design Thinking מטעם Discovers בשיתוף לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל. הידע וההסמכה מאפשרים למנחים החדשים להוביל תהליכי חדשנות הן בארגון והן מול הלקוחות שלו. אנחנו מזמינים אתכם להכיר את הסמינר לעומקו בדף הסמינר




 

1,158 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page