סדנאות חדשנות ואסטרטגיה נעשו טרם ימי הקורונה בצורה פרונטלית. קל וברור.
אנחנו רואים את האדם שמולנו בעת הדיונים הסוערים, בתעדוף, בקבלת ההחלטות, תוך כדי סיעור המוחות וחכמת ההמונים.
ואז הגיע הבלת"מ, או כמו שרובנו מכירים בשם - ה"קורונה"...
מיד כולנו עברנו לאונליין ודי בצורה גורפת.
המעבר הזה הביא איתו שינויים, חלקם טובים יותר חלק פחות… מה שבטוח השינויים האלו אילצו אותנו לחשוב קצת אחרת.
או ליתר דיוק, לעצב מחדש את החשיבה :)
אז מה השתנה?
1. נהיינו אמיצים ודעתניים
כשהבוסים או המנהלים שלנו כבר לא יושבים מולנו בחדר הישיבות, זה פחות מפחיד לעשות צעד חריג או להגיד דעה נחרצת, אנחנו כבר לא בקו ישיר מולם ופתאום לא חייבים לחוות בתגובה הישירה של המנהלת או הבוס, וכנראה שם לא נראה את הפנים שלו/ה מתעקמות מולנו.
החומה של המסך, המצלמה הכבויה והמקלדת נותנים לנו את היכולת להיות אמיצים יותר ולהתבטא בקלות (או לעיתים גם לשתוק בקלות כשבא לנו להתחמק).
מהצד השני - ההנהלה נאלצת להיות סבלנית יותר, משום שבשיחת אונליין אי אפשר לדבר במקביל (כמו בישיבות ישראליות טיפוסיות...) -ולכן יש צורך להמתין ולקבל הרבה יותר דיעות של אחרים.
מה הרווחנו?
סדנאות החשיבה העיצובית באונליין הופכות ליעילות יותר, כל דעה חשובה, כולם מקבלים את המקום הנוח להתבטא, גם כאלו שקולם בחדרי הישיבות הפרונטליים לרוב שקט יותר.
2. הפרטיות חזרה
כשאנחנו כותבים משהו, אף אחד לא חייב לדעת שאנחנו כותבים.
כשאנחנו מקריאים מדף נייר ומביטים על הנייר, אף אחד לא שם לב.
כשאנחנו מצביעים או מזיזים/מוסיפים פתקיות - אף אחד לא רואה מה עשינו.
כשאנחנו עושים פרצוף מאוכזב - לא רואים.
אנחנו יכולים לשלוט מה רואים ומה לא.
מה הרווחנו?
סדנאות פחות מוטות, דמוקרטיה וחשאיות מוחלטת כדי לאפשר שוויון בין כולם, הצבעות אמיתיות בלי ללכת בעקבות הבוס או אדם משפיע אחר בחדר.
3. הכל הרבה יותר מהר
פחות Small Talk, פחות הפסקות סיגריה וקפה, הרבה יותר ממוקדי עניין.
המרחק משפיע מאוד גם על כל מה שקורה מסביב לעבודה - ארוחות צהריים ארוכות, הפסקות ארבע וארוחות בוקר צוותיות. ואם הן לא קיימות - יש הרבה יותר זמן לעבוד.
מה הרווחנו?
כמו פגישות, גם בסדנאות אונליין, כשיעילים וממוקדים התהליכים מסתיימים מהר. הסדנאות נמדדות בערך שלהן, ככל שההשקעה בהן גבוהה יותר כך היחס של השקעה מול הערך מצטמצם. סדנאות קצרות = יותר רווחי.
4. הכל מתועד ומתמשך
כשאנחנו עובדים אונליין, הכלים חייבים לגבות אותנו - אם זה Whiteboard או Mural או כל כלי אחר לחשיבה משותפת ושיתוף ידע.
הכל מסוכם אוטומטית בכלים תומכים, ישיבות מוקלטות בלחיצת כפתור ונשמרות בענן לצפייה חוזרת בכל רגע, שיתוף מסך יכול להיעשות ע״י כל אחד בכל מצב ומכל מקום (מובייל או דסקטופ), הרמת יד, צ׳ט ותגובות ממש כמו בסושיאל מדיה - כל זה מאפשר לתעד בעצם את כל מה שקורה בישיבה או בסדנה, בקלות.
פרונטליות מצריך מאיתנו לסכם אחרי הפגישה ולהתאמץ הרבה יותר, קשה מאוד להקליט שיחות כאלה ולחזור אליהם מתי שנרצה.
מה הרווחנו?
סדנאות אונליין מסוכמות בצורה קלה מאוד, לוחות הפעילות נמצאים שם בצורה דיגיטלית - כך שניתן להיזכר בהם, לעדכן אותם ואף לקיים סדנה מתמשכת על ידי כך.
5. התקשורת עם צוותים גלובליים אפקטיבית יותר
כשאנחנו במשרדים מנסים לעבוד פרונטלית, הצוותים הגלובליים מרגישים לנו מרוחקים ולא קשורים, לעיתים קרובות זה דיי מטרד. כל רצון לקיים סדנה גלבולית נתקל בקושי, מחייב להטיס אנשים למדינות אחרות ולעיתים קרובות אף מתבטל.
לעלות לשיחה גלובלית זה משהו שאנחנו מנסים לדחות כמה שיותר ולסגור כמה שיותר דברים פורנטלית במשרד, מה שפוגם באיכות התקשורת ותיאום הציפיות בין הצוותים.
מה הרווחנו?
כולם מרוחקים, כולם מהבית בנקודות שונות על הגלובוס.
הסדנאות מתקיימות באונליין בקלות, בגמישות ומייצרות קרבה בין צוותים גלובליים ללא תלות כלשהי במיקום הפיזי.
לסיכום
הקורונה הביאה איתה את הצורך לעבור לאונליין בצורה מסיבית ולימדה אותנו על הדרך את יתרונות האונליין על האופליין. זה מאוד ברור היום שלא נחזור כנראה למצב פרונטלי בלבד - אלא לשילוב עם אונליין.
אז אם ככה - כדאי ללמוד איך עושים את זה נכון: discovers.co.il/education-online. מתחילים בקרוב.