כן, אני יודע שיש אצלכם בעיות בארגון. לכל ארגון יש. ולמען האמת מרבית מהבעיות חוזרות בהרבה מאוד ארגונים.
וגם אני, אחרי כמעט 20 שנים כמהנדס תכנה וכמנהל במגוון חברות ותרבויות, נחשפתי שוב ושוב לחברות שסובלות בדיוק מאותם אתגרים, אתגרים שהם לאו דווקא קשורים ישירות למוצר, אבל משפיעים עליו ובעיקר על ההצלחה או חוסר ההצלחה שלו.
החלטתי להביא פה את הסיבות העיקריות והנפוצות ביותר וגם לגלות לכם איך אפשר לפתור אותן בקלות, במהירות וביעילות שיא (רמז: זה קשור ל Design Thinking כמובן ;) )
מה הגורמים לכשלון שלכם?
1. קבלת החלטות מלמעלה למטה
ארגונים רבים בוחרים בהנעה דרך ניהול, מלמעלה למטה.
וכשבוחרים אדם אחד שינהל צוות שלם, לצורת הניהול שלו או שלה עלולות להיות השלכות שליליות ולעיתים אף סיכונים לא צפויים.
ברוב החברות המנהלת היא זו שמחליטה (או המנהל). כמובן שמתייעצת עם העובדים שלה, אולם בגלל הקושי בקבלת החלטות בארגונים, ובגלל שכל אחד ״מושך את השמיכה חזק לצד שלו״, המנהלת צריכה להחליט ולומר את המילה האחורנה.
כך מגיעים להחלטות ניהול שאינן פה אחד ולא מוסכמת על כולם. אחד קובע כולם עושים. לקיחת האחריות והמחויבות תישאר רק בדרג הניהולי ואילו העובדים פחות מחוברים לעשייה או להבנה של מה עומד מאחורי ההחלטה, מה שככל הנראה יגרום לעיתים לראש קטן בקרב העובדים ולפס יצור איטי יותר ולא יעיל.
2. ישיבות, ישיבות, ישיבות
מכירים את זה שמתחילים את היום בישיבה על מנת לקבל החלטה, ומסביב לשולחן יושבים כל המי ומי בארגון, יוצאים מהישיבה ולא ממש הוחלט משהו... או מצליחים לגעת רק בחלק קטן ממה שתוכנן לפגישה. אז מה עושים? קובעים ישיבת המשך? ומה תהיה התוצאה שלה? וכמה יצאו לא מרוצים ממנה? והאם הישיבה הבאה תתנהל ביעילות או ששוב היא לא תאפשר לכל המשתתפים להביע את דעתם באופן שווה? האם מה שיקבע בה יושפע מטייטלים ותפקידים בהיררכיה?
רוב הישיבות מסתיימות בהחלטות חד צדדיות ועם לא מעט ויתורים ו״הורדות ידיים״. במצב הזה, המשתתפים עסוקים בלהילחם על מקומם ולהשמיע את קולם, וחלקם אף יעדיפו לא להתבטא כנגד קו החשיבה של המנהלים. הדיון לא יעסוק דווקא בהגעה לפתרון מוסכם על כולם שלוקח בחשבון את צרכי הלקוח, החזון, התעדוף הנכון לפי ROI גבוה וה- KPI/OKRs.
3. חוסר אמפתיה לצוותים אחרים בארגון
אנחנו כל כך עסוקים בלעמוד ביעדים שלנו, שלא מעט אנחנו שוכחים עם מי אנחנו בונים את המוצר.
אנחנו לא לבד. יש לידנו את מחלקות המכירות, השיווק, התמיכה, הבדיקות, הפיתוח, הארכיטקטורה, העיצוב, ניהול המוצר וכו׳ והם חלק חשוב מאוד בהחלטות שנלקחות סביב המוצר, ולכן יש להם חשיבות להיות חלק ממשמעותי בכל שלביו.
יתרה מכך, צוות אחד ככל הנראה לא מזוהה לצרכיהם ולאתגרים של צוות אחר ובעיקר לא כולם מחוברים לצרכים של משתמשי המוצר עד כדי כך שאנחנו עלולים לשחרר לשטח מוצר מדהים ללקוח, אבל כזה שאי אפשר למכור…
4. פתרונות לפני מחקר
95% מהארגונים שליוויתי פוגשים באתגר (לדוגמא: בעיות באתר הלקוח, מכירות צונחות, מוצר מתחרה נוגס ברווחים, לקוחות לא מרוצים, תהליך עבודה לא יעיל) ומיד מכנסים ישיבה למתן פתרונות.
רגע.... חכו שניה! האם ניתחתם את המצב הקיים לעומק לפני זריקת רעיונות? האם הבנתם מה גורם למצב? מהם שורשי הבעיה והאם הפתרונות המוצעים באמת פותרים את השורש או רק את מה שמרגישים מעל פני הקרקע? (לתת אקמול כשכואב הגב לא בהכרח יפתור את כאב הגב אם לא מבינים למה כואב לנו הגב…)
האם הבנו מה עובר על המעורבים באתגר ויצרנו אמפתיה אליהם כדי ״להרגיש״ מה שהם מרגישים? ״לחשוב״ מה שהם חושבים? (זוכרים? אנחנו לא הלקוח!).
100% מהסדנאות שהנחיתי הסתיימו בפתרונות שחצי מהם לא עלו בכלל במחשבות הראשוניות של הצוות כפתרונות בתעדוף גבוה או כאלה שבאמת יפתרו את האתגרים.
5. חכמת המקצוענים vs חכמת ההמונים
ארגונים רבים עובדים בשיטת את ה״מומחיות״ ומצביעים על אנשים שהופכים למקצוענים בתחום מסוים. במשך הזמן אנשים אלו הופכים להיות אוטוריטות בתחומים שלהם והארגון מקשיב לחכמתם בלבד.
הבעיה עם הגישה הזו היא ש 50% מההחלטות שלהם יכשלו ויכשילו את המוצר.
כולם כבר יודעים - חכמת ההמונים מקטינה הסתברותית בצורה משמעותית את המקום לטעויות.
כל מה שצריך לעשות זה לתת לאחרים לבדוק את המקצוענים שלנו ולאפשר להם לתת פידבק ורעיונות מכיוונים אחרים על מנת לתקוף את הרעיונות של אותם מקצוענים.
חכמת ההמונים אומרת שסכום החלקים גדול מהשלם. כשכל אחד יביא אל השולחן את דעותיו ונסיונו, נקבל החלטות מגובשות יותר עם הרבה פחות טעויות בדרך.
6. פוקוס על התהליך ולא על הלקוח
האתגרים היומיומיים, הלקוחות הזועמים, הפוליטיקה הארגונית והבירוקרטיה - כל אלו גורמים לכולנו לתקן ולהתדיין על התהליכים וכיבוי השריפות ומעט מאוד ליצור אמפתיה ללקוחות ולהבין איך ישפיעו עליהם הפתרונות שלנו. לפעמים כי פשוט לא נותר לנו זמן וכוח לחקור ולנתח אחרי שבילינו 90% מזמננו בכיבוי שריפות ותהליכים.
כיבוי שריפות תמיד יהיו, כמו גם שיח על התהליכים, אבל בכל שיחה כזו אנחנו חייבים לזכור לדבר על לקוחות, לשים אותם במרכז. לשאול את השאלה: "מה השינוי הזה יעשה ללקוח?"
הפתרון!
אז מהו הפתרון האחד שמתגבר על כל אלה?
כן, כמו שרמזתי בהתחלה. תהליך Design Thinking מותנע בסדנה זה מה שיפתור בדיוק את האתגרים שציינתי. השיטה מאפשרת לצוות הטרוגני, המורכב מנציגים מכל המחלקות בתהליך פיתוח המוצר, לעבוד כצוות ולקבל החלטות משותפות. בעצם השימוש בשיטה, אנחנו משתמשים בחוכמת ההמונים ללא תלות במעמדות והיררכיה ארגונית, אך עם קשר ישיר ללקוח המוצר - כשהוא במרכז. על הדרך אנחנו גם מרוויחים יצירת אמפתיה זה לזה וללקוח, מנתחים את המצב הקיים וה Journey של הלקוח, נותנים אפשרות שווה לכולם להשמיע את קולם, מייצרים חכמת המונים אקספוננציאלית ולומדים איך לתעדף נכון. ורק לאחר שיש לנו תעדוף נוכל להתמקד ולהחליט את ההחלטות הנכונות כשהן מגובות ב ROI גבוה ומחוברות לחזון הארגון/המוצר.
אה כן, ואת כל הטוב הזה אפשר להשיג גם במספר שעות קצר.
מזמינים אתכם לקרא קצת על השיטה באתרנו
ואם אתם רוצים להיות חלק משמעותי יותר בתהליך ולהחזיק בידכם את הפתרונות מזמינים אתכם לקחת חלק בסמינר ההכשרה הבא שלנו
Comments